החלטה בתיק סע"ש 15998-03-13

1.         בפני בקשת הנתבעת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים. המסמכים שגילויים מתבקש הם מסמכים רפואיים המתייחסים למצבו הרפואי אשר בעטיו נבצר מהמשיב לעבוד (לטענתו).

            לטענת המבקשת - המחלוקת בתיק דנן היא לעניין זכאותו של המשיב לפיצויי פיטורים עקב מצב בריאות, כאשר המשיב מסתמך בתביעתו על מסמך אחד בלבד מטעם הרופא התעסוקתי. לפיכך, לשם בדיקת טענות המשיב על כך שאין באפשרותו לעבוד עקב מצב בריאות לקוי יש חשיבות לגילוי כל המסמכים הרפואיים הקשורים למגבלה הרפואית ממנה סבל, לטענתו.

2.         התובע מתנגד למתן צו לגילוי מסמכים ספיציפי ביחס למסמכים הרפואיים, שכן לתובע יש חיסיון רפואי ביחס לתיק הרפואי שלו ואין ולא יכולה להיות כל הצדקה למתן הצו שמשמעותו הוא הפרת החיסיון הרפואי של המשיב וחדירה גסה לפרטיותו. 

המסגרת המשפטית

3.         התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: " בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.         הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010)

5.         אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -  

" שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

6.         כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

7.         בענייננו, כמדומה שאין חולק באשר לרבנטיות המסמכים המבוקשים, שכן עסקינן בתביעה שבו עותר התובע לתשלום פיצויי פיטורים עקב מצב בריאות לקוי. מכאן, שדרישת המבקשת לעיין בתיקו הרפואי רלבנטית ביותר. חרף זאת - במסגרת האיזונים שנקבעו בפסיקה אני סבור שדין הבקשה להיתקבל בחלקה. להלן אפרט נימוקי.

8.         הלכה פסוקה היא שנטל ההוכחה כי עובד התפטר עקב מחלתו מוטל על העובד ועל מנת לבסס תביעה זו על העובד להוכיח באמצעות תעודות רפואיות כי מצב בריאותו אינו איפשר לו להמשיך לעבוד אצל המעביד. מכאן, שהאינטרס לגילוי רחב של מסמכים רפואיים מוטל על המשיב דווקא על כל המשתמע מכך. דהיינו: ככל שהמשיב אינו מעוניין לחשוף את תיקו הרפואי, נוטל הוא על עצמו סיכון ולפיו בית הדין לא יסתפק באישור הרופא התעסוקתי וידחה את תביעתו.

9.         בכל מקרה, צודק ב"כ המשיב כאשר טען שגילוי נרחב של מידע רפואי יש בו כדי לפגוע בפרטיות המשיב ואכן הדרך הנכונה העומדת בפני המבקשת (בפרקטיקה) היא זימונו של הרופא התעסוקתי למתן עדות בבית הדין, כאשר במסגרת החקירה הנגדית תוכל המבקשת לשאול אותו שאלות בעניין קביעתו.

10.        יחד עם זאת, מעיון באישור של הרופא התעסוקתי עולה שהרופא התעסוקתי מציין כך: " לאחר עיון במסמכים הרפואיים העדכניים שעמדו לרשותי ובנוסף שיחתי הטלפונית עימך מתאריך דנא, במצבו הבריאותו הנוכחי ....". הנה כי כן - הרופא התעסוקתי מזכיר באישור מסמכים רפואיים עדכניים שעמדו לרשותו בטרם קבע החלטתו ולטעמי לא ניתן "לנתק" את אותם מסמכים מהאישור של הרופא התעסוקתי וזכותה של המבקשת לדעת, לכל הפחות, באילו מסמכים מדובר ועל בסיס אילו מסמכים קבע את קביעתו.

11.        לפיכך, האיזון הנכון במקרה דנן הוא לאפשר אך ורק את גילויים של אותם מסמכים רפואיים עדכניים (על בסיסם קבע הרופא התעסוקתי את מסקנתו) ולא להורות על גילוי נרחב של כל התיק הרפואי (וזאת על מנת שלא לפגוע בפרטיות המשיב יתר על המידה). בכך מאזן בית הדין בין זכות המשיב לפרטיות מחד גיסא לבין זכותה של המבקשת לחשוף את האמת ולפרוש ככל הניתן את מלוא התשתית העובדתית מאידך גיסא.

סוף דבר:

12         (א)       נוכח האמור, ברי כי בקשת המבקשת למתן צו לגילוי התיק הרפואי של המשיב מתקבלת בחלקה.

(ב)        על המשיב לגלות בתצהיר גילוי מסמכים (ולאפשר עיון) בתוך 30 ימים מהיום את המסמכים העדכניים הנזכרים באישור הרפואי מיום 7.8.2012 בלבד ו לא את כל תיקו הרפואי.

(ג)         החלטה לעניין מועד דיון ההוכחות והגשת תצהירים תשלח לצדדים בנפרד.